Étude 1 sur 11 · La confirmation de l’appel des disciples

  1. Étude 1 : La confirmation de l’appel des disciples
  2. Étude 2 : La première pêche miraculeuse
  3. Étude 3 : Nombreuses guérisons en Galilée
  4. Étude 4 : Le choix des 12 Apôtres
  5. Étude 5 : Le Messie Jésus apaise la tempête
  6. Étude 6 : La guérison du démoniaque de Gadara
  7. Étude 7 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  8. Étude 8 : La multiplication des pains pour les 5000 personnes
  9. Étude 9 : Enseignement du Messie Jésus à propos du pain de vie
  10. Étude 10 : Enseignement des disciples sur l'influence des pharisiens
  11. Étude 11 : La rencontre de Jésus et Pierre ?

תחילת השירות בגליל

  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃
    Lire la suite
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.7-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
    Lire la suite
  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
    Lire la suite
  • ריפוי אחוז השד מגדרה

    הפריקופה 152 מספרת על ריפוי אחוז השד מגדרה, כפי שמובא אצל מתי (8.28-34), מרקוס (5.1-20) ולוקס (8.26-40). ישוע מגיע לאזור גדרה, פוגש אנשים אחוזי שד החיים בין הקברים, ומשחרר אותם מן השדים בשלחו אותם אל עדר חזירים הטובע באגם. אירוע זה מגלה את שלטונו הריבוני של המשיח על כוחות השדים ואת שירותו המתפשט מעבר לגבולות ישראל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ריבוי הלחם לחמשת האלפים

    ריבוי הלחם לחמשת אלפים גברים הוא נס המעיד עליו כל ארבעת המבשרים, והוא התרחש ליד בית צידה באפריל שנת 32 לספירה. בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד מאכיל ישוע המון עצום, ובכך מתגלים כוחו האלוהי וחמלתו כרועה, והדבר מבשר את סעודת האדון. שנים עשר הסלים שנותרו מסמלים את שפע מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
    Lire la suite
  • הוראת המשיח ישוע על לחם החיים

    יוחנן 6.22-59 מביא את נאום ישוע על לחם החיים, שנישא בבית הכנסת של כפר נחום בשבת אחת במאי 32 לספירה. לאחר ריבוי הלחם, ישוע מתגלה כ"לחם החיים" וקורא להמון להאמין בו כדי לזכות בחיי נצח. קטע זה, שמופיע רק אצל יוחנן, מציג עושר כריסטולוגי וסעודתי רב, מול חוסר ההבנה והתלונות של שומעיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
    Lire la suite
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.14-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
    Lire la suite

הסתירות

  • מפגש ישוע ופטרוס?

    L'article CTD013 répond à une objection classique : où Jésus a-t-il rencontré Pierre et André pour la première fois ? Matthieu situe la rencontre en Galilée, Jean sur les bords du Jourdain. L'article démontre qu'il s'agit de deux étapes distinctes : une première rencontre en Judée (Jean), puis un appel définitif en Galilée (Matthieu). Les deux récits sont complémentaires, non contradictoires, et illustrent la progression graduelle de la vocation des disciples.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN002 הבשורה על פי יוחנן

    L’Évangile selon Jean se distingue des trois autres, dits synoptiques, par son style et sa profondeur théologique. Écrit par l’apôtre Jean, fils de Zébédée,…